החלטה בתיק ת"א 39666-02-11

בפניי בקשה לדחיית מועדי הוכחות שנקבע עוד באוקטובר 2011, (בשל שבתון).

לפני למעלה משנה נקבעו שני מועדי הוכחות בתביעה שב]ניי הכוללת תביעה שכנגד. כעת עותרים הנתבעים 4-5 לדחיית הדיונים, הנתבע 4 בשל ניתוח שעברה אשתו והא מבקש לסעוד אותה בחולייה, וצורך אישור רפואי, באנגלית בכתב יד בלתי קריא, ממנו לא ברור מועד הניתוח.

הנתבע 5 לטענתו עבר אירוע מוחי לפני כשנה וחל עליו איסור לטוס, לא צורך כל אישור רפואי.

ברעא 5281/06 צ'מפיון מוטורס(ישראל) בע"מ נ' שירלי עוז,(פורסם בנבו), מבהיר כב' השופט רובינשטיין את החשיבות של שמיעת בירורם של משפטים במועדם שנקבעו, וכך הוא קובע:

" זכותו של כל אדם שעניינו בבית המשפט יישמע תוך זמן סביר: "הזכות למשפט הוגן חובקת ניהול וסיום יעיל ככל שניתן של ההליך המשפטי" (בג"ץ 6972/96 התנועה למען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נא(2) 757, 782 (השופטת שטרסברג כהן); ש' לוין "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים" הפרקליט מב (תשנ"ו) 451, 455; א' ברק "כבוד האדם כזכות חוקתית" הפרקליט מא (תשנ"ג-תשנ"ד) 271, 281). הגם שבאותה פרשה נאמרו הדברים בקשר להליך הפלילי, יפים ונכונים הם אף להליך האזרחי. על כן נאמר, כי "על בית המשפט לעמוד על המשמר שמשפטים יתחילו ויסתיימו תוך זמן סביר" (רע"א 890/98 פז רן השקעות בע"מ נ' משרד התחבורה-מנהלת נמל יפו (לא פורסם) (השופטת שטרסברג כהן)). אחד הגורמים המרכזיים להתמשכות הליכים בבתי משפט הוא דחיית מועדי דיון. על מנת לסבר את האוזן אציין, כי שופט ממוצע דוחה שבעה דיונים מידי יום, ובסך הכל נדחים 3800 דיונים ליום (ראו דין וחשבון שנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2005, בעמ' 62). לבד מאינטרס הפרט, בקשת הדחייה מחייבת אף את שקילתו של האינטרס הציבורי בדבר עבודתם התקינה של בתי המשפט, ניצול הזמן השיפוטי בצורה מיטבית ובירורן המהיר של תובענות (רע"א 8327/05 צדיק נ' פנימי (טרם פורסם) (השופט גרוניס), להלן פרשת צדיק; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7 בעריכת ש' לוין, 1995) 474), ובדין ינהג בית משפט שיבקש לקיים דיון במועד שנקבע, על מנת לנצל את זמנו השיפוטי כדבעי."

בענייננו,המדובר בתיק שמועדו נ קבע לפני למעלה משנה, כלל לא ברור מתוך התעודה שצורפה מתי נותחה אשתו של הנתבע 4, ומדוע לא ניתן היה לקבוע מועד שייאפשר את שמיעת ההוכחות במועדן. עוד אני סבורה כי כאשר עסקינן בתביעה ותביעה שכנגד שהוגשה בים היץר על ידי הנתבע 4, הרי מן הראוי שיואיל וימצא מענה מתאים לסייע בידי אשתו בתקופה קצרה בה הוא שוהה בארץ לצורך מתן עדותו.

כאשר ביהמ"ש שוקל את מכלול האינטרסים ואת האפשרות שהדיון יידחה לנוכח היעדורתם של הנתבעים 4-5, ןךא ניתן יהיה למצות את הליך ההידברות, לא ניתן יהיה לסיים את שמיעת העדים, ולא ניתן יהי הלסיים את שמיעתו של התיק שנקבע לפני למעלה משנה, כאשר ביהמ"ש עמוס לעייפה וכתוצאה  מהתנהלות כזו בדיוק תיקים נדחים ונותרים תלויים ועומדים, אני סבורה כי אין להיעתר לבקשה.

ביחס לנתבע 5, בענייננו, דומני, כי המצב מבטא ביתר שאת את הקלות הבלתי נסבלת של זלזול במועדים שנקבעים בפני ביהמ"ש, על פי האמור, הנתבע 5 סבל מאירוע מוחי לפני שנה, ועל פי הטענה הינו מנוע מלטוס.

ראשית לא הוצג כל אישור רפואי, בנוגע לאיסור טיסה, ובוודאי שלא אישור שמיועד למוסדות משפטיים.

שנית, הבקשה מוגשת ימים ספורים לפני ישיבתה ההוכחות, כאשר על פי האמור בבקשה עצמה האירוע המדובר התרחש לפני שנה, והנתבע 5 לא טרח ליידע מי מהצדדים ובוודאי לא את ביהמ"ש בדבר טענתו לפיה הוא מנוע מלטוס.  והנתבע 5 אינו טורח אפילו לנמק את מועד הגשת הבקשה, כאשר על פי האמור בה הדברים ידועים לו במשך חודשים ארוכים.

שלישית, לא התבקשה אפילו תגובת הצדדים האחרים.

אני סבורה כי התנהלות כזו אינה יכולה להתקבל.

אני דוחה את הבקשות.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ג, 15 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: